דקות או פחות ‎30

אורן צ׳רנוף גדל במשפחה יהודית ציונית באחד הפרוורים של וושינגטון די סי. אחרי הקולג׳ ותקופה קצרה בסטרטאפ טכנולוגי, הוא התחיל לעבוד בקרן הון סיכון ישראלית שבזכותה עשה עלייה לישראל. ההרפתקה הבאה שלו הייתה חברה בשם פונדו בעולם האיקומרס שבסופו של דבר נמכרה וכמו שאורן אומר, האקזיט היה אירוע משנה חיים עבורו ועבור השותף שלו. היום אורן הוא אחד המייסדים של סטיקר, קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות קונסיומר ישראליות. יחד עם השותף שלו דני כהן, הם מחפשים יזמים עם תשוקה לבנות מוצרים לצרכני קצה, בין אם מדובר במוצרים דיגיטליים, או במוצרים פיסיים, לא משנה אם זה משחק, אפילקציה, או קרם גוף היעקר שתהיה לכם תשוקה ואיזה שהוא יתרון יחסי שאין לאחרים.

אור בוקבוזה נולד במושב ביישובי גדרות, עד גיל 26 הוא היה בטוח שהוא יעשה קריירה צבאית, אחרי ששירת כקצין בסיירת מטכ״ל אבל במקום זה, הוא החליט להקים קהילה עם החברים שלו בשכונת שפירא, שמהר מאוד הפכה לקרן שקונה, משביחה ומנהלת מאות מבנים בתל אביב. על התשתית הזו הם הקימו את וון, פלטפורמה שמנהלת בנייני מגורים בארה״ב, ומאפשרת לדיירים של נכסי מולטי פאמילי לקבל את השירותים שהם צריכים ממנהלי הנכס, משלב המעבר לדירה, התשלומים החודשיים, וכל השירותים הנלווים. עד היום הגם גייסו יותר מ-110 מיליון דולר והם מנהלים כרבע מיליון דירות מתוך שוק של כמעט חמישים מיליון. על המסע היזמי של וון, שכלל הרבה עליות ומורדות, ועד הבוקר ההוא בשבעה באוקטובר כשהוא יצא עם הנשק לעוטף, ואיך רכב עם מתנדב שחילק פיצות לחיילים, גרם לו להיות הכי אופטימי לגבי ישראל.

נועם שוורץ הוא יזם סדרתי, עם רקע לא שגרתי. הוא גדל בבני ברק ואחרי לימודים בישיבה תיכונית הוא התגייס לחטיבת המחקר של אמ״ן, וכמעט מיד אחרי השחרור הקים את החברה הראשונה שלו, שלבסוף נמכרה לסימילרווב. בשנת 2018 הוא הקים את אקטיב פנס, אליה גייס כבר יותר מ-130 מיליון דולר בתחום הסייבר, אלא שב-2022 הם זיהו את טרנד הבינה המלאכותית, והיום הם החברה המובילה בהגנה על מודלים של אי איי וכבר מתקרבים להכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר. סביב ההזדמנות הזו, הם החליטו לעשות מהלך של מיתוג מחדש והיום הם נקראים אליס, על שם הדמות הספרותית המפורסמת מהספר של לואיס קרול. שיחה על ריברנד, איך מגיעים להחלטה משמעותית כזו, מה חייבים לדעת, ובעיקר איך משלימים תהליך כזה ונשארים בחיים.

את שי מישל אירחנו כבר פעמיים לאורך השנים, בהן דיבר על המסע היזמי שלו, על עבודתו כאיש פרודקט ואז על הקרן אליה הצטרף, מרלין וונצ׳רס, קרן סייבר שעוזרת לחברות למכור בשוק הפדרלי והמדינתי בארה״ב. הוא הגיע אלינו שוב לפני כמה ימים כדי לדבר על העסקה הגדולה ביותר שהוא הוביל, 140 מיליון דולר בחברת הסייבר טורק, שעושה אוטומציה למערכות בקרת הסייבר של ארגונים גדולים שידועה בשמה ״סוק״. שיחה על סבבי ענק, על העסקה הלא שגרתית עבורו, כקרן שבדרך כלל משקיעה בשלב הסיד, והאם הסייבר הישראלי נמצא בבועה.

גיל שי התחיל לתכנת כבר בבית הספר היסודי, במחשב שכנראה מעולם לא שמעתם עליו, דור שהקדים אפילו את הקומודור 64, אי שם בשנות השמונים. הוא התגייס לעתודה האקדמית ושירת ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם שני אקזיטים על החגורה, האחרון שבהם בכ-250 מיליון דולר, חברה בשם קלאוד אנדור שנמכרה לאמזון, הוא התחיל לבצע השקעות אנג׳ל ולאחרונה הצטרף כמשקיע לקרן ההון סיכון מירון קפיטל.  כחובב טבע, שאוהב טיולים, צלילות והוא גם טייס חובב, הוא החליט להשקיע בתחומים שההון סיכון הישראלי פחות מחבב כמו אנרגיה, אקלים ובריאות דיגיטלית, ומחפש יזמים בשלבי פרה-סיד וסיד שמחפשים לא רק אקזיט גדול אלא גם משמעות.